הראל חברה לביטוח בע"מ נ' גזאלין ואח' - פסקדין

פסק דין

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט ע. נווה) מיום 2.3.11 בת.א. 8029-06-09.

2.המשיבים הגישו נגד המבקשת תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב מות המנוח האני גזאלין ז"ל (שעזבונו הינו המשיב מס' 1 בבקשה) בתאונת דרכים מיום 3.5.09.

3.המבקש כפרה בקיומו של קשר סיבתי בין מות המנוח לבין התאונה וטענה כי מותו נגרם עקב מחלה.

4.המשיבים הגישו לבימ"ש קמא בקשה להגיש כראיה להוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה למות המנוח חוות דעת רפואית שנערכה על ידי פרופ' היס, מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, שנערכה לבקשת משטרת ישראל בשאלה הנ"ל.

5.המבקשת התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בחוות דעת רפואית וכי על פי החוק, הדרך להוכיח ענין שברפואה היא על ידי מומחה מטעם בית המשפט בלבד.

6.בהחלטה מיום 2.3.11 קבע בימ"ש קמא כי הוא מתיר את הגשת חוות דעתו של פרופ' היס כראיה להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לפטירת המנוח וזאת מאחר ומדובר בחוות דעת אובייקטיבית, עצמאית, ונטולת פניות, שלא ניתנה לבקשת איזה מהצדדים בתיק וכי בנסיבות אלה לא נראה צודק למנות פתולוג אחר. בימ"ש קמא ציין כי הוא יתייחס לפרופ' היס בהקשר זה כמומחה מטעם ביהמ"ש, כאשר הצדדים יהיו רשאים לשלוח לו שאלות הבהרה ולהעידו בבית המשפט.

בשולי ההחלטה מציין בימ"ש קמא כי התלבט במתן החלטתו ומאחר וגם חוות דעתו של פרופ' היס ניתנה על סמך מסמכים בלבד ולא על סמך בדיקה פתולוגית, לכאורה לא היה נגרם נזק במינוי מומחה אחר, אך הוא החליט אשר החליט מאחר והדבר נראה לו דרוש למניעת בזבוז זמן וכספים שלא לצורך.

7.החלטה זו היא נשוא הבקשה בפני, כאשר המבקשת חזרה וטענה כי על פי החוק רק מומחה רפואי שמינה בית המשפט הדן בתביעה מוסמך לחוות דעה בשאלה רפואית, לרבות בשאלת קשר סיבתי בין מוות לתאונה.

8.המשיבים 1 ו- 2 טענו בתגובה לבקשה כי מדובר בחוות דעת אובייקטיבית, וכי בית המשפט מוסמך לפי החוק לאשר גם הגשת חוות דעת מטעם בעל דין מטעמים מיוחדים שירשמו והעובדה שמדובר בחוות דעת שניתנה על פי הזמנת משטרת ישראל, מבלי שלמשיבים היתה שליטה עליה , מהוה טעם מיוחד להתיר הגשתה.

9.החלטתי ליתן למבקשת רשות ערעור ולדון בערעור על סמך הרשות שניתנה.

10.סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן "החוק" ) מורה כי:

"(א)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוק חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.

(ב)מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו….".

ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, מורות כי המומחה ימונה על ידי בית המשפט לבקשת מי מהצדדים (כאשר בענייננו כלל לא הוגשה בקשה כזו).

11.מהוראות החוק והתקנות ברור כי המומחה הוא מי שמונה על ידי ביהמ"ש הדן בתביעת נפגע, ואין ביהמ"ש רשאי להכשיר בדיעבד חוות דעת מומחה שנערכה בענין אחר כחוות דעת מומחה מטעמו.

12.אכן, צודק בימ"ש קמא בקביעתו כי מודבר במומחה ניטראלי וכי יש בקבלת חוות דעתו משום חסכון בזמן ובעלויות, אך בכך אין די ונראה כי גם בימ"ש קמא סבר כך, הגם שהעדיף את שיקולי היעילות.

13.המשיבים טענו כי בימ"ש הדן בתביעה על פי החוק רשאי להתיר הגשת חוות דעת מטעם צד מטעמים מיוחדים, ועל אחת כמה וכמה כאשר אין מדובר בחוות דעת מטעם צד, ואולם מנוסח סעיף 6 עולה במפורש כי בימ"ש רשאי להתיר זאת רק כאשר כבר מונה מומחה מטעם ביהמ"ש ומבקשים להביא "עדות נוספת".

14.מעיון בחוות הדעת גם עולה כי היא נערכה על ידי פרופ' היס ועל ידי מתמחה, ד"ר קריספין, כאשר מי שחתום ראשון על חוות הדעת הוא דווקא ד"ר קריספין, ומתחתיו הוספה חתימתו של פרופ' היס. בנסיבות שכאלה – גם יקשה לקבוע מיהו עורך חוות הדעת שימונה כמומחה, על ההשלכות הנובעות מכך.